כמה מילים לכבוד 2010

כמה עוצמה יש בריקוד אחד, 200 רקדנים, 4 דקות ו-2 חזרות.
אני שמחה לפתוח אתכם שנה אזרחית חדשה לצלילי השיר "Do Re Mi"
מתוך הקלאסיקה "צלילי המוסיקה".
ברקע קטע הוידאו המקסים הזה, שצולם בתחנת רכבת בבלגיה, תדמיינו
אותי מקריינת את איחוליי לכם. אפשר לאט, השיר ארוך והקטע קצר :)

שתהא זו שנה אזרחית טובה,
שנה של שירים, ריקודים והנאה,
שנה של יצירתיות ולא תזיק גם קצת אחווה.
שנה של התחלות, של רוגע ושלום,
שנה שבה יחזור חייל הביתה מן הגהינום.
שנה של אהבה, אושר ובריאות,
שנה שתהפך מחלום למציאות.

בוקר של "אנרגיות חיוביות"

יום שישי האחרון היה בוקר שכולו יצירה.
היה שם הכל:
בנות מצחיקות, חברותיות ומוכשרות, ריח בורקסים, אתגר ומארחת
נדיבה שלא חסכה עלינו בחומרים, Tips&Tricks והומור אין סופי :) -
הרי זו יפצ'וקית האחת.

המשימה הבוקרית היתה ליצור כרטיס/עמוד/כל דבר שמתחשק ולשלב בו עד 4
בולים מתוך דף מדוגם שיפצ'וק העמידה לרשותנו. איכשהו נכנסתי ל-mode של
פרחים והפלגתי למחוזות רחוקים.
התחלתי עם כרטיס יחסית קטן, כגודל הכרטיס החום שמאחורי כל הפיצ'פקעס
ולאחר שביקשתי להגדיל יפצ'וק הבריקה לי עם דף וורדרד מדוגם ושקף משרדי.
מי היה מאמין שאלו הדברים שיסדרו לי את היצירה?!

והנה התוצאה:

הבנות כולן הוציאו תחתן עבודות מד-ה-י-מ-ו-ת במקוריותן, יפצ'וק צילמה והכינה
בוק לתפארת (הלינק למעלה) וכל מה שיכולתי לשאול בסוף:

"אז מתי הפעם הבאה?"

הביטוי "אנרגיות חיוביות" שבו השתמשתי בטייטל של הפוסט ריחף מעלינו ולאלו
שצופים ב"אח הגדול" הדבר בהיר ונהיר עוד יותר. אני לא ביניהם אבל אימצתי בכל
זאת.

ענני כפתורים

בהשראת המבול והיום האפור,

התמגנטתי לכיסא, לא יכולתי לעצור.

פתאום נאספו עננים אפורים.
ושוב תודה, יהודית, על הכפתורים.

סימניות

הכל התחיל ממוזה שנחתה בדירתנו ושמה "סימנייה".

הרהרתי על כך שלמשפחה המיוחדת, שהגיעה החודש לביקור מולדת, אהבה

לספרים (טוב, לפחות להורים) ולכן כדאי לצייד אותה בסימניות ראויות.

כבדרך אגב ותוך כדי עשייה התחשק לי לבדוק מהיכן הגיעה הסימנייה ולאן
היא הולכת ומצאתי ש:

1. הסטוריית הסימנייה כרוכה ותלויה בהתפתחות הספר.
2. למרות שמייחסים את תאריך הולדת הסימנייה לימי הביניים, ניתן להניח
שבתקופות קדומות יותר היה לה שימוש חשוב בעת קריאת מגילות שלמות
שכל שורה בהן היתה ארוכה כאורך הגלות.
3. בין המאה ה-13 למאה ה-15 רוב הסימניות יוצרו משאריות קלף או עור
ששימשו לכריכת הספרים.
4. תעשיית הדפוס  החלה את דרכה במאה ה-15. הספרים הראשונים
הודפסו במהדורות מוגבלות והיו יקרי ערך ומכאן נבע הצורך לשמר
ולהגן עליהם מנזקים.
5. הסימנייה הנפוצה ביותר במאה ה-18 ועד המאה ה-19 יוצרה מרצועת
משי דקה ופרקטית שהיתה מחוברת לכריכה מלמעלה. אני זוכרת אותה
(היינו ילדים וזה היה מזמן)... אפשר למצוא כאלו עוד היום.
6. הסימניות הלאומיות, למי שזוכר, עוטרו בריקמות, פרחי ארצנו המיובשים
הונצחו בסימניות שצופו בפלסטיק שקוף. סמלים לאומיים וסממנים ציוניים
כאלו ואחרים התנוססו בגאווה. איפה נוכל לראות אותם היום?
7. לא ממש נוכל אלא אם נחפש במקומות הנכונים. סימניות רבות עשו
הסבה ותפקידן הוא שיווקי-מסחרי ולא רק פונקציונלי, הן הפכו לשטח
פרסום לכל דבר.
8. אז בואו נניח, בתקווה שלא נרדמתם, שהתפתחות הסימנייה היא
גם הראי שלנו כחברה ותרבות, מה דעתכם?!

טוב, ועכשיו עם קצת רצינות נעבור לתכל'ס:

לו ולה

 

וגם להם:

 

החומרים שמרכיבים את הסימניות הם: פלייר של מסעדת מוזס (דיברנו על שיווק?!),
חומרים חדשים ומדהימים ששרית סחבה במזוודה על פני חצי פלנטה, חוטים, סרטים,
יומן לתלמיד שקיבלתי ב-Twentyfourseven  וכמובן הרבה אהבה :)

ידיעות מזמינה את כל המדינה ל...

ספר מתנה!

כמי שאוהבת לקנות ספרים, לקרוא ובעיקר לדמיין את עצמה מגיעה אל כולם
יום אחד, אני שמחה לשתף אתכם במייל שקיבלתי מהוצאת "ידיעות ספרים".
כולנו מוזמנים להגיע למכירת חיסול שתתקיים במהלך חנוכה בתאריכים
12.12 עד ה-19.12 בחולון.
דרך הקישור למטה יש להדפיס את סיסמת הקמפיין שלהם, להגיע למכירה
ולקבל ספר במתנה.

לפרטים נוספים

קריאה מהנה וחג שמייח